מקור השם: מקראי: "ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה" (ירמיה ח', 7). פירוש השם האנגלי: "מהיר מעוף מצוי". שם נרדף: סיס ערים. סימני זיהוי בולטים: עוף קטן וכהה, בעל כנפיים ארוכות, חי בלהקות הצווחות ומצייצות ללא הרף. תיאור: גוף קצר,מותאם היטב למעוף. אורך: 19-16 ס"מ. משקל: בין 25 ל- 56 גרם. מוטת כנפיים: כ- 48-42 ס"מ. הראש רחב, שטוח ומכונס. המקור קצר. הרגליים קצרות אך חזקות ומשמשות רק לתלייה ולטיפוס על קירות וצוקים. נוצותיו, שחומות-שחורות. הסנטר והגרון לבנבנים. אין הבדלים בצבע הניצוי בין זכר לנקבה. משך החיים: תוחלת החיים הממוצעת היא כ- 7 שנים, ונמצא פרט מטובע בן 21 שנים. מינים דומים בארץ: סיס חוורוור A. pallidus. חברותיות: חי בלהקות כל ימות השנה ומקנן במושבות. הקשר בין בני הזוג נמשך שנים אחדות. התנהגות: להקות הסיס, המונות עשרות או מאות פרטים, חגות בין בניינים, בעיקר בשעות בין הערביים, בזריזות ובמיומנות מפתיעה, כשהם צורחים ומצייצים. עם בוקר הם עפים אל מחוץ לתחומי העיר כדי לצוד בשדות. תפוצה בעולם: פליארקטית ומשתרעת על פני מרבית אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. תפוצה בארץ: דוגר בצפון הארץ ובמרכזה; מצוי בעיקר בערים וביישובים הגדולים. חולף בכל רחבי הארץ; חורף באזורים מדבריים ובעיקר לאורך עמק הבקע הסורי אפריקני. מקומות החיות בישראל: את קניו הוא ממקם בצוקים, מצוקי חוף הים, קירות סלע ומבנים מעשה ידי אדם, אך במעופיו הוא עשוי להגיע לנופים שונים ומגוונים. תזונה: חרקים מעופפים ובעיקר זבובונים ויתושים. קינון ודגירה: עונת הקינון - בין החודשים מרס עד יוני. זוג הסיסים דוגר לעתים ביחידות, אך לרוב הם דוגרים במושבות המונות 30-10 זוגות, הממוקמות במקומות מוגנים, גבוהים מפני הקרקע. את חומרי הקינון: נוצות, שערות, ציציות של זרעים, פיסות נייר וכו', אוספים שני בני הזוג באוויר, ומדביקים ברוק. הקן עגול ושטוח, קוטרו 10.5-7.5 ס"מ ועומקו 2.5 ס"מ בלבד. הסיסים מזדווגים לרוב עם בוקר או בדמדומי הערב על הקן, אך נצפו גם הזדווגויות באוויר. הנקבה מטילה בראשית חודש מרס 2-3 ביצים אליפטיות בעלי קליפה לבנה וחלקה. שני בני הזוג דוגרים במשמרות, והפרט שאינו דוגר לן בסמוך לקן. משך הדגירה 20-18 ימים. הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים. ההורים מאכילים אותם בגושים של חרקים קטנים המודבקים זה לזה. הגוזלים שוהים בקן 8-5 שבועות, בהתאם לאספקת המזון. עם פריחתם מהקן הגוזלים עצמאיים לחלוטין ואינם זוכים עוד להאכלה על ידי הוריהם. הגוזלים שוהים כל הזמן באוויר, ותוך פרק זמן לא ארוך הם נודדים לאפריקה ומקדימים בכך את הוריהם. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 4-3 שנים. פרטים מיוחדים: מועד שוב הסיסים קבוע למדיי, כפי שציין כבר ירמיה הנביא: "ותר וסיס ועגור שמרו את עת באנה" (ירמיה ח', 7). |